סיום יחסי עבודה, אם בהתפטרות ואם בפיטורים, מלווה לעתים קרובות בטלטלה אישית, מקצועית וכלכלית. המחוקק דאג להגן על עובד שפוטר או התפטר בשלל זכויות המעוגנות בחוק אשר אמורות להסדיר את הליכי סיום העבודה, לסייע לעובד להיערך ליום שאחרי ולתקופת המעבר למעסיק אחר. אולם מיצוי מלא של הזכויות הללו הוא משימה מורכבת מאוד המחייבת ייעוץ, הדרכה ובקרה מקצועיים, שכן לרוב העובד, ולעיתים קרובות גם המעסיק, אינם בקיאים מספיק בחוקים או לוקים בפרשנותם, ולעיתים תכופות, לרוב בתום לב, נעשות שגיאות אם בהליך סיום העבודה ואם שנעשו במהלך תקופת העבודה, אשר פגעו בזכויות העובד ועלולות להיות כרוכות בהפסדים כספיים גדולים עבורו. ראשית תיבדק במסגרת הייעוץ האם הפיטורים היו חוקיים ושהעובד או העובדת לא פוטרו מסיבות פסולות כמו מצב בריאותי, הריון והורות, תנאי ויחסי עבודה ועוד, והאם הליך סיום העבודה התבצע כסדרו. אם אלה ימצאו תקינים, תבוצע במסגרת הייעוץ בקרה על תהליך 'גמר חשבון' עם המעסיק. ייבדק האם המעסיק אכן דאג להפריש לעובד כספים לקופות על-פי החוק, על-פי הסכם השכר בין העובד למעסיק ועל-פי תנאי הפוליסות הפנסיוניות שברשות העובד, ובאופן סדיר לאורך כל תקופת ההעסקה; האם התבצע תהליך עזיבת עבודה תקין מול הקופות הפנסיוניות; האם לא נפלו שגיאות בטופס 161 שקיבל העובד לידיו והאם דיווח המעסיק על גובה המס ששולם על ידי העובד על הפקדות שחרגו מתקרת הפיצויים הפטורה; האם העובד דאג לאישורי שומה ועוד ועוד. כמו כן, תיבדק במסגרת הייעוץ זכאותו של העובד לפדיון חופשה שנתית, פדיון ימי הבראה, פדיון ימי מחלה.
אחת השאלות הנפוצות העולה במקרה של סיום העבודה היא האם לפדות את כספי הפיצויים. אין תשובה חד משמעית לשאלה אלא בבחינה מקיפה ויסודית של מספר רב של גורמים המחייבת מומחיות בתחום, שכן כספי פיצויים הם חיסכון פנסיוני לכל דבר ועניין, ופדיונם עלול לגרום להפחתה משמעותית בגובה הקצבה בגיל פרישה, כדי 40% מהפנסיה החודשית! לעתים יוצע לעובד לשקול מקורות כספיים אחרים למימון תקופת המעבר, כמו למשל קבלת הלוואה, או פתרון של פדיון חלקי בכפוף לשיקולי מיסוי, וכל זאת כדי למזער ככל האפשר את הפגיעה ברמת החיים בעת פרישה.
